החלטה בתיק בש"פ 5395/13

א.             בקשת רשות לערור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט טובי) מיום 26.7.13 בעמ"י 500-13, בגדרה התקבל ערר שהגישה המשיבה על החלטתו של בית משפט השלום בקריות (השופטת ויינברגר) מיום 24.7.13 במ"ת 39997-07-13. בית המשפט המחוזי הורה על עריכת תסקיר מעצר בעניינו של המבקש, ועל מעצרו עד להחלטה אחרת.

רקע

ב.             כנגד המבקש הוגש כתב אישום בבית משפט השלום בקריות, הכולל שלושה אישומים (ת"פ 39960-07-13). באישום הראשון נטען, כי ביום 11.7.13 דחף המבקש רופאה במרפאת שירותי בריאות כללית בקרית ביאליק (להלן המרפאה), ולאחר מכן נכנס לחדרה, דרש ממנה שתטפל בו, וכשיצאה הרופאה - המשיך ללכת בעקבותיה תוך שהוא מעורר מהומה ומגדף. בכתב האישום נטען, כי בין היתר צעק המבקש "אני אהפוך את המקום ... אני אזיין אתכם". עוד נטען, כי המבקש איים על הרופאה באמרו "אני אראה לך מה זה" וכן גידף אותה. בגין מעשים אלה יוחסו למבקש עבירות של התנהגות פרועה במקום ציבורי, העלבת עובד ציבור, איומים ותקיפת עובד ציבור כדי להכשילו בתפקיד.

באישום השני נטען, כי ביום 14.7.13 הגיע המבקש למרפאה וביקש להיכנס לחדרה של רופאה אחרת, ומשנענה על ידי מטופל אחר כי הדבר אינו אפשרי אמר לו "מי אתה בכלל, שב בשקט". בהמשך, כך נטען, דחף המבקש את אותה רופאה, שלח ידו לכיוון בטנה, הניף ידיו באופן מאיים וירק עליה. עוד נטען, כי המבקש גידף את אותה רופאה, ואיים עליה באמרו "אני אזיין אותך ... אני אהפוך את השולחן עליכם, אני אשבור את המקום עליכם ...". בגין מעשים אלה יוחסו למבקש עבירות של איומים, התנהגות פרועה במקום ציבורי, העלבת עובד ציבור ותקיפת עובד ציבור כדי להכשילו בתפקיד.

האישום השלישי שבכתב האישום התרחש בתחנת המשטרה זבולון, אליה נלקח המבקש בעקבות האירועים המתוארים באישום השני. באישום זה נטען, כי אחד השוטרים בתחנה ביקש להוציא עצור אחד מתאו של המבקש, אולם זה רצה לצאת, והשוטר נאלץ לחסום בגופו את הפתח, כשהמבקש מצמיד את גופו לגוף השוטר בצורה מאיימת. נטען, כי בעקבות זאת הגיעה שוטרת למקום, והמבקש העליבה ואיים עליה בפגיעה שלא כדין בגופה באמרו "עכשיו אני אראה לך מי אני באמת". האישום השלישי מייחס למבקש עבירות של איומים, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והעלבת עובד ציבור.

ג.              בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו של המבקש עד תום ההליכים (מ"ת 39997-07-13). בהחלטת בית משפט השלום (השופטת וינברגר) מיום 24.7.13 נאמר, באשר לאישום הראשון, כי קיימת חולשה בראיות ביחס לעבירות של איומים ותקיפת עובד ציבור, אולם קיימות ראיות לכאורה בעבירות של התנהגות פרועה והעלבת עובד ציבור, קביעה עליה לא חלק המבקש. באשר לאישום השני נאמר, כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת עבירות האיומים ותקיפת עובד ציבור במטרה להכשילו בתפקידו, אם כי ברף הנמוך, וכן - וגם על כך לא חלק המבקש - בעבירות של התנהגות פרועה במקום ציבורי והעלבת עובד ציבור. נאמר, כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירות המפורטות באישום השלישי. באשר לקיומה של עילת מעצר נאמר (פסקה 34), כי "משקלם המצטבר של שלושת האירועים, ועברו הפלילי המכביד של המשיב, מקימים עילת מעצר בעוצמה נמוכה, שאינה מצדיקה מעצר מאחורי סורג ובריח עד תום ההליכים נגדו", וכי "אין מקום אף להורות על חלופה של שחרור למעצר בית". בית משפט השלום הורה על שחרורו של המבקש בכפוף להרחקתו מן המרפאה, שלא ייצור קשר עם המתלוננות והעדים הנוספים, ושלא יטריד את השוטרת שאוימה, לא ייצור עמה קשר ולא יימצא במרחק של פחות מ-300 מטרים ממנה. כן הורה בית משפט השלום על הפקדת 20,000 ש"ח וכן על המצאת ערבות צד ג' בסך 10,000 ש"ח.

ד.             המשיבה הגישה ערר על החלטה זו בבית המשפט המחוזי בחיפה (עמ"י 500-13). בהחלטה מיום 26.7.13 (השופט טובי) נאמר, ש"בתיק החקירה מצויות ראיות למכביר המתייחסות לכל אחד משלושת האירועים, המקימות תשתית ראייתית מבוססת", וש"אין בידי לקבל את מסקנת בית משפט קמא כי ביחס לעבירת התקיפה והאיומים נשוא האישום הראשון קיימת חולשה בראיות". באשר לקיומה של עילת מעצר נאמר, כי "מדובר בהתנהגות אלימה ובריונית, שאין מקום להשלים עמה", וכי גם בשלב המעצר יש להתייחס אליה בחומרה. עוד נאמר, כי גם העובדה שלמבקש עבר פלילי מכביד מלמדת שיש לבחון "בקפידה ובזהירות" את המסוכנות הנשקפת ממנו. בית המשפט המחוזי קבע, כי "יש מקום לבחון באופן מעמיק את המסוכנות הנשקפת מהמשיב [המבקש - א"ר] בטרם שחרורו לחופשי", וכי אין מקום לשחרור גורף, ולכל היותר ישוחרר המבקש בתנאים מגבילים הכוללים מעצר בית. בית המשפט המחוזי הורה על עריכת תסקיר מעצר בתוך 14 יום.

הערר

ה.             מכאן הערר, המופנה בעיקרו כנגד הקביעות כי בעניינו של המבקש קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לו בשני האישומים הראשונים שבכתב האישום (האירועים במרפאות). עוד נטען, כי גם אם קיימות ראיות לכאורה, לא קמה עילת מעצר, אף בהצטבר לעברו הפלילי של המבקש, וממילא אין לבחון הטלת מעצר בית.

הכרעה

ו.              לאחר העיון, חוששני כי אין בידי להיעתר לבקשה. רשות הערר בגלגול שלישי ניתנת במשורה (ראו בש"פ 2786/11 ג'ריס נ' מדינת ישראל; בש"פ 5702/11 צופי נ' מדינת ישראל (2011). אכן, "אין עסקינן לשיטתי בהלכת 'חניון חיפה' ה'מיתולוגית' בטהרתה, אלא - נוכח טיב הנושא, חרותו של אדם - פתחי נסיבות מיוחדות קיימים ועומדים לרשות נתונה"; ומאידך גיסא יש לזכור כי תיקון החוק - בגדרו נקבעה רשות ערר בגלגול שלישי, כפי ההליך הפלילי המהותי - בא גם "מתוך הבנת עומסים והשוואה לכל אומה ולשון, כך שערר בזכות אחד הוא" (בש"פ 5971/11 פלוני נ' מדינת ישראל (2011), פסקה ו). הבקשה דנא אינה באה בגדרם של אותם "פתחי נסיבות מיוחדות", באשר טענותיו של המבקש בכל הנוגע לקיומן של ראיות לכאורה אינן מצדיקות ברגיל מתן רשות ערר (ראו בש"פ 7230/12 דסיאטניקוב נ' מדינת ישראל (2012)). ואודה, לא ירדתי - אולי מקוצר המשיג - לסוף טענתו של המבקש, שלא בוארה, כי מדובר בפרשה בעלת השלכות משפטיות נרחבות. על פני הדברים עסקינן לכאורה בפרשת בריונות שיש להידרש לנסיבותיה הקונקרטיות.

ז.              גם לגוף הדברים לא מצאתי מקום להתערבות: בתי המשפט הקודמים קבעו - שניהם - כי בעניינו של המבקש קמה עילת מעצר, אם גם חלקו על עוצמתה. בית משפט השלום ציין, כי לחובתו של המבקש 17 הרשעות קודמות, שחלקן הגדול בעבירות איומים, וכי רק בין השנים 2011-2008 הורשע המבקש בארבע עבירות שונות של איומים, הטרדת עד, סחיטה באיומים והטרדה באמצעות מתקן בזק, ובשנת 2006 הורשע בעבירת תקיפה. עבר פלילי זה מדבר בעדו. גם אם ניתן לראות את הדברים בזוית מתונה יותר, כפי שנעשה בבית משפט השלום - אך אודה כי דעתי נוטה יותר לגישתו של בית המשפט המחוזי בנסיבות - אין הדבר מצדיק מתן רשות לערור.

ח.             מכל מקום, בתי המשפט הקודמים לא הכריעו סופית בעניינו של המבקש, ובית המשפט המחוזי הורה על עריכת תסקיר; בבש"פ 6707/09 קגדי נ' מדינת ישראל (2009) הזדמן לי לציין, כי "חסיד אנוכי של סיוע שירותי המבחן לבתי המשפט, ושל הזמנת תסקיר כדי שתמונתו הכוללת של הנאשם תהא לנגד עיני בית המשפט";ראו גם מימים אלה בש"פ 5414 מדינת ישראל נ' פלוני (2.8.13), פסקה ט'. גם במקרה דנא, סבורני כי תסקיר שירות המבחן עשוי לסייע בידי משפט השלום בניתוחה של התמונה הכוללת של המבקש, והוא כמובן יכריע לפי מיטב שיפוטו ושיקול דעתו. גם מטעם זה אין מקום לעת זו ליתן רשות ערר.

ט.             המבקש טוען, כי אביו לקה בלבו לאחר מעצרו, והוא מאושפז כיום. חזקה על שירות המבחן, כי גם טענה זו תמצא את ביטויה במסגרת התסקיר.

י.              אחרון; המבקש טוען, כי אחיו עתיד להתחתן ביום 12.8.13. פשיטא, כי אין בדחיית בקשתו הנוכחית כדי למנוע ממנו לפנות בעניין זה לגורמים המוסמכים בהליך המתאים, וחזקה על אלה שבקשתו תיבחן בלב פתוח ובנפש חפצה. 

כללם של דברים

יא.     נוכח האמור, לא אוכל איפוא להיעתר לבקשה.

          ניתנה היום, כ"ח באב תשע"ג (4.8.2013).